שאלות ותשובות


טענה: זה טבעי לאכול בשר, גם אריות טורפים בטבע. זאת שרשרת המזון.
תשובה: עצם זה שאריה עושה משהו זה לא אומר שזה לגיטימי שגם אנחנו נעשה זאת. בטבע, אריה חזק יגנוב אוכל מאריה חלש יותר. האם זה אומר שלגבר חזק בחברה שלנו מותר לגנוב מגבר חלש יותר? האם כאשר יגיע אל שופט תיק רצח על רקע רומנטי, בו הרוצח יטען "שגם בטבע קורים מקרים בהם אריה אחד הורג אריה אחר בשביל הנקבה", האם אותו שופט צריך לזכות את הרוצח ולשחררו לחופשי?
הצדקת מעשה לא מוסרי "בשם הטבע" היא אמנם קלה, אבל אינה עומדת במבחן השאיפה לחברה צודקת ומוסרית, בה נלחמים בשחיתות ופועלים למען צדק חברתי, עוזרים לנכים, לעניים ולחלשים באשר הם.
בטבע מתקיימים באופן יומיומי מעשי רצח, אונס, וגניבה - ועוד הרבה מעשים אחרים שכחברה איננו מקבלים בתוכנו, ורואים בהם בלתי מוסריים. איננו יכולים להצדיק מעשה בלתי מוסרי בשם היותו טבעי.
קריאה נוספת: האם בשר הוא מזון טבעי לאדם?

שאלה: מה, פרה זה כמו בן אדם?
תשובה: לא. פרה היא פרה ובן אדם הוא בן אדם. יש נושאים בהם אנו שונים מפרות ויש נושאים בהם אנו שווים לפרות. התנועה לזכויות בעלי חיים אינה טוענת שיש זהות מוחלטת בין בני אדם ובין בעלי חיים, משום שברור לכל שיש בינם הבדלים רבים. התנועה לזכויות בעלי חיים מבינה שבנושאים בהם בעלי החיים שונים מבני אדם, יש להבדיל ביניהם, אך דורשת שבנושאים בהם אנו שווים לבעלי החיים, ננהג גם בהם באופן שווה.
כך למשל, התנועה לא דורשת שלפרות תהיה את הזכות להצביע לרשויות השלטון, כי ההבדל בין הפרה לאדם רלוונטי למימוש הזכויות הללו. פרות לא חכמות מספיק כדי להצביע. לעומת זאת, אם בועטים בכלב או בבן אדם, הכאב הוא אותו כאב. אנו מצביעים על כך, שבכל האמור לקיום פגיעה, ההבדל בין האדם לכלב (יכולות אינטלקטואליות, יכולת דיבור - או היכולת להתחקות אחר מישהו באמצעות חוש הריח...) לא רלוונטי לזכות שלא יבעטו בך.
הגישה הזאת ועקרון זה מופעלים, למעשה, בכל מקרה של בחינת זכויות בין אוכלוסיות השונות זו מזו. לדוגמא, אין עורר על כך שיש להגן ולקיים את זכויותיהם של ילדים, להתחשבות, לשלמות גופנית ונפשית, לחינוך וכדומה. אין זה אומר, עם זאת, שהאגודה לזכויות הילד תאבק כדי לתת לילדים זכות הצבעה לרשויות השלטון, משום שמבחינת הקניית זכות זו - יש הבדלים רלוונטיים לעניין בין ילדים ומבוגרים.
קריאה נוספת: ללא הבדל דת, גזע ומין...ביולוגי!

טענה: אל תטיפו לי, זכותי לאכול מה שבא לי
תשובה: איש איש באמונתו יחיה - כל עוד הוא לא פוגע באחרים.
נכון שמותר לנו לעשות כאוות נפשנו, אך אסור לנו לפגוע באחרים בדרך.
כך, מותר לי להזיז את היד שלי ברחבי החדר, אך אם ראשו של אדם יהיה בדרך, אסור יהיה לי לעשות זאת. לחופש שלי יש מגבלה כאשר הפעולות שאני עושה פוגעות באחרים.
אכילת בשר פוגעת באחרים, ולכן אין לנו זכות לאכול בשר.
קיימת סיבה לכך שעבדות נשללת על ידינו כבלתי מוסרית. מתוך הכרה בתכולתו של אדם באשר הוא, בבעלותו על גופו ועל חייו, הרי שניכוס חייו לנו מהווה שלילה של זכויותיו אלו. גופו של בעל חיים, וחייו של בעל החיים שייכים לו עצמו , בדיוק כפי שחייו וגופו של אדם שייכים לו עצמו, ואין לאיש זכות לשעבד אותו ולנכסם לו. אלה אינם חיים שלנו, שמותר לנו ליטול אותם. זה אינו גוף ששייך לנו, שמותר לנו להשתמש בו.
הבסיס לזכויות אדם, הבסיס לזכויות בעלי חיים

שאלה: למה לעזור לחיות? צריך קודם לעזור לבני אדם
תשובה: יש להבדיל בין נטילת חלק במאבק לצדק חברתי - ובין הימנעות מפגיעה יזומה בחף מפשע. לא ניתן לבוא בטענות למי שאינו נוטל חלק פעיל במאבק זה או אחר. מאידך, אין זו זכותו של אדם לפגוע בחף מפשע. אם ראית עני ברחוב, נכון שאתה לא חייב לעזור לו (רצוי שתעזור), אך בטח ובטח שאסור לך לגנוב לו את הכסף בטענה ש"יש פיגועים במדינה" או ש"אונס יותר גרוע".
להיות צמחוני (והימנעות כללית מצריכת מוצרים מן החי) זה לא "לעזור לחיות". להיות צמחוני זה פשוט לא לפגוע. אדם אינו מחויב להצטרף לשב"י ולפעילות ההסברה שלה למען בעלי חיים, בדיוק כפי שהוא אינו מחויב לקחת חלק פעיל באף מאבק אחר למען צדק. אבל, אנחנו טוענים, הוא מחויב מוסרית לא לממן מוצר או שירות הנשען על פגיעה בבעלי חיים חפים מפשע. תשלום עבור בשר, הוא תשלום עבור מוצר שמהווה פגיעה בבעלי חיים. זה בפועל לומר: "הנה, קח את הכסף הזה, שסף את גרונו של בעלי חיים בעבורי, חתוך את גופו לחתיכות, והגש לי אותו". צריכת מוצרים אחרים מן החי - באופן דומה - הנה תמיכה בתעשייה הגורמת סבל ומוות לבעלי החיים.
אם ברצונכם לפעול למען בני אדם - טוב מאוד! עם זאת, כפי שעזרה לבני אדם מסויימים במצוקה אינה מכשירה פגיעה בבני אדם אחרים, כך היא גם אינה מכשירה פגיעה בבעלי חיים. ניתן (וראוי!) לעזור לכל מי שרק אפשר, אך לעשות זאת תוך כדי אימוץ דרך חיים שאינה מממנת גרימת סבל ומוות לאף אחד - אדם או בעלי חיים...

טענה: אבל זה לא אני הורג את התרנגולת, אני רק קונה את הבשר בסופר
תשובה: לטעון שקנייה של בשר אין לה קשר להריגת תרנגולות זה כמו שמישהו יירה באדם ברחוב ויגיד "זה לא אני הרגתי אותו. אני רק לחצתי על ההדק. מי שאשם זה הכדור! ". אם אתה עושה פעולה, ואתה יודע שכתוצאה מכך מישהו ימות, יש עליך אשמה. תעשיות המזון מהחי עובדות על פי מודל של היצע וביקוש. הורגים בעלי חיים לפי כמות בעלי החיים שהצרכנים קונים. מכיוון שאנו אוכלים בשר רוצחים את בעלי החיים. קניית הבשר מזמינה את הריגת בעלי-החיים. גם אם שרשרת הפעולות בדרך ארוכה, וגרימת המוות אינה ישירה - אין להתעלם מהעובדה הפשוטה: המוטיבציה היחידה שיש לתעשיה לכלוא ולטבוח בבעלי החיים הללו היא שיש מישהו ששילם לה לעשות זאת. בידי הצרכן, הכוח להרוג.

שאלה: אבל אני רק אדם אחד, מה זה משנה אם אני אהיה צמחוני?
תשובה: כבכל תעשייה, רמת הייצור מותאמת לרמת הביקוש, שהרי מוצר שאין לו שוק ולא יימכר מהווה הפסד נקי לתעשייה. אם יהיו 1000 אוכלי בשר, ייצרו בשר בשביל 1000 אוכלי בשר, ואם יהיו 6000 אוכלי בשר, ייצרו בשר בשביל 6000 אוכלי בשר.
את תעשיית הבשר לא מעניין כמה צמחונים יש, מעניין אותה כמה אוכלי בשר יש. הבחירה שלכם היא האם להיספר ע"י תעשיית הבשר כצרכנים (שבשבילכם יהרגו בעלי חיים), או לא להיספר ככאלה.
נכונה הטענה שהתעשייה איננה סופרת כל אדם ואדם, אך יש כמות מסויימת של אנשים שאותה התעשייה כן סופרת. כדי להבין את ההשפעה של האדם הבודד, כדאי להתרכז במשמעות המונח "מאסה קריטית":
בהקשר זה, "מסה קריטית" תוגדר כ"כמות האנשים שצריך שיאכלו בשר על מנת לגרום לתעשייה לייצר עוד בשר". נניח שהמסה הקריטית היא 1000 איש.
זה נכון, שאם תהיו האוכל בשר ה-6001, ה-6002 או אפילו ה-6999, אתם לא תעשו שינוי ולא תפגעו באף אחד, אבל אם תהיו האוכל בשר ה-7000, הרי שהתעשיה תעדכן את הייצור: בכמות של לכעוד אלף אנשים. בקצרה, יש לכם סיכויי של אחד לאלף, להיות אדם שמכתיב פגיעה פי 1000 יותר קשה מאשר אדם בודד. הסיכוי לפגוע הוא אחד ל-1000, וכמות הפגיעה היא פי 1000. 1000 חלקי 1000 נותן 1. לכן, כל אדם שקונה יהרוג בממוצע אחד. נכון שיכול להיות שבארוחה הבשרית הבאה שלכם לא תהרגו אף אחד, אבל יכול להיות שבאותה ארוחה תהרגו פי 1000 בעלי חיים. בממוצע, תהרגו אחד.

שאלה: האם יש הבדל בין ביצים רגילות לביצים אורגניות/חופש?
תשובה: יש הבדלים, אך הם מינוריים. ביצי חופש זו עבודה בעיניים.
תעשיית ביצי החופש, אשר מייצרת ביצים בתנאי ניצול זוועתיים, הפסיקה נושא בעייתי אחד בתעשיית הביצים ומדגישה רק אותו. נכון שהתרנגולות לא חיות בכלוב קטן, אך מה עם יתר הפגיעות?
גם שם מחשמלים/גורסים למוות את האפרוחים הזכרים (15,000 כל בוקר); גם שם תרנגולות עוברות קיטום מקור בלי הרדמה; גם שם תרנגולות מטילות כ- 300 ביצים בשנה (בטבע הן מטילות כ- 20 בשנה) וסובלות מהנכויות והמחלות האופייניות לדחיקת הגוף מעבר לגבול היכולת; וגם שם תרנגולות מומתות אחרי שנתיים של הטלת ביצים. אלה, כמובן, הדברים שתעשיית ביצי החופש לא תציג לפניכם. תעשיית ביצי ה"חופש" היא תעשייה כלכלית המבוססת על הפקת רווח כספי על חשבון בעלי החיים מחד - ועל חשבון המצפון של הציבור והאהבה שלו לבעלי החיים מאידך.
לקריאה מורחבת: ביצי חופש - האמנם זכויות בעלי-חיים?

שאלה: האם יש הבדל בין חלב לחלב אורגני?
תשובה: מבחינת הפרת זכויותיהן של הפרות - אין הבדל. הרעיון של זכויות בעלי-חיים מדבר בבסיסו על חופש וכיבוד רצונותיו של הפרט. תעשיית החלב ותעשיית החלב האורגני בבסיסן פוגעות בפרות.
שתי התעשיות כוללות כליאה, הכנסה להריון בכפייה, הפרדת העגל מאימו (הזכר יילקח לתעשיית הבשר ויירצח בערך כעבור שנה, הנקבה תישאר להמשך דור הפרות החולבות), חליבה 3 פעמים ביום תוך גרימת סבל ופגיעות נוספות. עיבור הפרה מתבצע מדי שנה במחזוריות עד שבגיל 3-6 שנים תשלחנה הפרות לשחיטה. שתי התעשיות מתבססות על גניבת חלב הפרות, שלילת החופש שלהן והתעללות יומיומית.
כמובן שאם נחפש היטב, נוכל למצוא רפת שבה לא צורבים מספר או חותכים קרניים, או רפת שבה יש קצת פחות זוהמה וסירחון, או אפילו רפת שבה יש פחות פרות שמתו ממחלות כל שנה. אולם מה שלא צודק - לא צודק מיסודו - אלו לא הפרטים שמשתנים ממקרה למקרה אלא התפיסה הרואה את בעלי החיים כמשאבים אנושיים.
הפרה, כמו כל אחד ואחת מאיתנו, רוצה לחיות ולהיות חופשייה. כל עוד אנחנו כולאים אותה, מנצלים אותה, מכאיבים לה ורוצחים אותה, הדאגה היא לאינטרסים שלנו - ולא לשלה.
אפשר לקרוא לזה "אורגני", אפשר לקרוא לזה "חופש", אך אם נחשוב על כך מנקודת מבט אובייקטיבית, אף אחד מאיתנו לא היה מוכן להתחלף עם הפרה - בין אם במשק תעשייתי רגיל ובין אם במשק תעשייתי "אורגני" - ולו ליום אחד.

שאלה: האם יש הבדל בין בשר לבשר אורגני?
תשובה: מבחינת הפרת זכויותיהם של בעלי החיים - אין הבדל. המשקים של בשר אורגני אינם מטיבים עם בעלי-החיים בשום צורה. הכליאה היא אותה כליאה, הסבל הוא אותו סבל, העיוות הגנטי הוא אותו עיוות גנטי, השחיטה היא אותה שחיטה.
אז נכון שיבואו כל אותם מגדלים של בשר אורגני ויטענו: "אבל יש לתרנגולים יציאה לחצר מהמחסן בו הם מוחזקים".
לכן, כדאי לומר את את הדברים כמו שהם: התרנגולות שמגודלות בתעשיית הבשר האורגני מעוותות גנטית בצורה כה חריפה, כך שפתח היציאה מהמחסן אל החצר הוא חסר משמעות. אין כאן אלא אחיזת עיניים, שכן כל מי שהיה במקום כזה יודע שתוך מספר שבועות התרנגולות נהיות כה כבדות עד שהן בקושי יכולות לזוז, ולכן אין לדבר משמעות עבורן - הן סובלות מעצם קיומן.
אין כאן שום שיפור ברווחה של התרנגולות. מעבר לכך - גם אם הדבר כן היה משפר במעט את הסבל הקיצוני שהן חוות, אין שום הצדקה לקניית בשר אורגני. התשובה היחידה לשאלה אם לקנות בשר אורגני היא: לא!
הפיתרון היחיד לשמירת זכויותיהם ורווחתם של בעלי-החיים הוא החרמת מוצרים מהחי ומעבר לטבעונות, מפני שיש לכבד את זכויותיו של האחר - וקניית בשר, לא משנה איזה כינוי הדביקו לו, אינה עולה בקנה אחד עם זכויות בעלי-חיים.

טענה: בעלי חיים מיועדים לשמש לצרכי מאכל
תשובה: קל ונוח מאד לעמוד בקבוצה אחת ולקבוע שהקבוצה השניה נועדה לשרת את הקבוצה שלך. תמיד כשקבוצת אנשים חיפשה ייעוד לאחרים, "במקרה" הייעוד של הקבוצה המיועדת היה לשרת את הקבוצה שלהם.
כולנו מבינים כיום שהסיבה היחידה שהאדם הלבן שיעבד את שחורי העור היא פשוט כי היה לו אינטרס אישי לעשות זאת, וכל הצדקה פורמלית שסופקה אודות "נחיתותם" של שחורי העור היתה תירוץ שיכסה את האינטרס הזה.
יש לקעקע את צורת המחשבה הזאת ששמה את עצמנו במרכז, ומסתכלת על כל העולם בצורה של "איך הוא יכול לשרת אותי". חיפוש "ייעוד" לאחרים תמיד מוביל לאותה מסקנה מעוותת, השוללת את זכויותיו של האחר ועל פיה דיכויי החלש הוא דבר רצוי ולגיטימי. כל אחד מיועד לעשות את הדבר שהוא בוחר לעשות. וכולם - כולם - רואים את ייעודם בלממש את חייהם באופן חופשי משעבוד - ולחוותם תוך מימוש צרכיהם.

שאלה: ולצמחים לא כואב? גם לאכול צמחים זה לפגוע, אז מה זה משנה?
תשובה: יש מספר הנמקות שכתוצאה מהן עמדת עולם המדע היא שצמחים אינם חשים בכאב:
1. העדר מערכות פיסיולוגיות המפרשות כאב: מערכת עצבים תקינה, אשר תעביר את המידע בקשר לכאב, ומערכת עיבוד (מוח) אשר תעבד את המידע הינם מנגנונים פיסיולוגיים הכרחיים לתחושת כאב. כך למשל, נתק במערכת העצבים בין המוח ובין אזור פגיעה יביא לחוסר תחושה באזור המנותק. לצמחים אין מערכת עצבים וגם לא מוח, כך שהם נעדרים את המערכות הנדרשות לצורך התפקודים המהווים תחושת כאב.
2. אין מוטיבציה להרגשת כאב בצמחים: כאב הוא לא סתם תחושה רעה שצויידנו בה, אלא הוא תפקוד שעוזר לנו לשרוד. אדם השולח ידו לתוך האש ימשוך אותה מיידית כתוצאה מהכאב שיחוש, ובכך - גם אם לא עמד על הסכנה מראש - לפחות יצמצם את הפגיעה שלו ממנה. צמח, לעומת זאת, לא יכול לברוח, כך שאין שום היגיון בכך שהוא ירגיש כאב.
עקרון הצדק דורש התחשבות שווה באינטרסים שווים, במנותק מהזהות או מתכונות אחרות של הסובייקטים שעל הפרק. אסור להרוג את מי שלא רוצה שיהרגו אותו, ואין לגרום לסבל למי שמסוגל לסבול. לצמח אין מערכת עצבים ולא מוח, ולכן אין לו לא רצונות ולא קיבולת כאב או סבל. זו הסיבה שיש להבחין בין שני המקרים ( צמחים מחד - ובעלי חיים ואדם מאידך) מבחינת היחס המוסרי.
מגוחך לטעון ש"אסור להרוג את מי שאפשר להרוג". הדבר שקול לטענה ש"אסור לבעוט במי שאפשר לבעוט בו" - ממנה נובע שאסור לבעוט באבן, כשם שאסור לבעוט בכלב (כי גם באבן אפשר לבעוט). לא, הטענה הנכונה היא שאסור לבעוט במי שלא רוצה שיבעטו בו, או במי שיסבול מכך. וכך גם הטענה הנכונה בקשר להריגה היא שאסור להרוג את מי שרוצה לחיות, או את מי שיסבול מכך.
מי שבכל זאת מתעקש, שקולות חלושים שעלו משיחי התירס ביקשו ממנו במפורש "אנא אל תפגע בנו" יוכל עדיין להגיע לאותה מסקנה בדיוק מתוך המציאות בשטח: תעשיות משק החי הן התעשיות הבזבזניות ביותר במשאבי קרקע, מים, דלק, וכדומה מכל תעשיות המזון. באופן מתחייב, בעלי החיים במשקים אוכלים כמויות אדירות של צמחים. מחקרים הראו מפורשות שהמדרך הסביבתי של דיאטה צמחית נמוך באופן משמעותי מאשר של כל דיאטה הכוללת מוצרים מן החי. למעשה, על כל קילו בשר שאנו צורכים, התעשייה משתמשת ב-7 קילו צמחים. על כן, תזונה צמחית היא מתבקשת, בעיני כל מי שחשובה לו הסביבה, ושוכניה - בין אם אלה הצמחים בשדות - או בעלי החיים שסביבתם הטבעית מופקעת לצרכי חקלאות.
קריאה נוספת: "מה, ולעגבנייה לא כואב כשחותכים אותה?"

שאלה: השחיטה הכשרה פחות כואבת משחיטה רגילה, אז למה לא לאכול בשר?
תשובה: מבלי להיכנס לעומק הפרטים האם השחיטה הכשרה כואבת יותר או פחות משחיטה רגילה (נטל הוכחה שקשה מאוד לספק, מכמה בחינות) - ברור לנו דבר אחד: לא להרוג עדיף (ופחות כואב) מלהרוג. אפשר לחיות מבלי להרוג בעלי חיים, וזהו הדבר הצודק לעשות. גם אם תנאי הגידול יהיו "פחות רעים", לא ניתן להצדיק כליאה, שלילת צרכים בסיסיים, והרג - דברים שהם חלק בלתי נפרד מכל תעשיית משק חי שהיא מעצם טיבה. ערך החיים עצמם: אם מישהו יבוא ויירה לכלב בראש, הוא ימות מהר וירגיש סבל למעט מאוד זמן. האם זה יהיה בסדר? כמובן שלא, כלב הוא יצור חי, חפץ חיים, ושלילתם ממנו מהווה מניעה ממנו לממש אותם. הוא רוצה לחיות. יש להכיר בכך שלבעלי חיים - כמו לבני אדם - יש זכויות בסיסיות שאסור להפר אותן.

טענה: לפי התורה חייבים לאכול בשר
תשובה: לא נכון. התורה לא מחייבת לאכול בשר, התורה מתירה לאכול בשר וגם את זה היא אומרת שעדיף שלא. מתקופת אדם הראש ועד דור נוח לא אכלו בשר. ההיתר הראשון לאכילת בשר נבע מ"ירידת הדורות", מתוך נימוק שבני אדם לא היו מספיק מוסריים כדי לעמוד בדרגה המוסרית הזאת. התורה לא "רוצה" שנאכל בשר, היא התירה זאת, ובמידה רבה בלית ברירה.
וחוץ מזה זה לא הוגן לפגוע באחרים בשם האמונה שלך. נכון שחשוב שכל אחד ילך לפי האמונה שלו. אם אדם מאמין באיסלאם, חשוב שיהיה מוסלמי, אם אדם מאמין בנצרות חשוב שיהיה נוצרי ואם אדם מאמין ביהדות חשוב שיהיה יהודי. אך אם אדם בוחר לפגוע בזולת בשם אמונתו הוא חצה את גבול הפנאטיות הדתית. זכותו של אדם להאמין בנצרות, אך אין זו זכותו לבצע מסע צלב בשם הנצרות. כך גם זכותו של אדם להאמין באיסלאם. אך כאשר פעיל חמאס מצדיק פיגוע בשם האמונה שלו, הוא מבצע פשע. מותר לו להאמין באיסלאם ולפעול על פי דתו כאוות נפשו, אבל אסור לו לפגוע באחרים בשם אמונתו. כך יש לפעול גם בנוגע לבעלי חיים. זכותו של כל אדם ללכת לפי אמונתו ודתו. זכותו להתפלל ולשמור מצוות - אך אסור לו לפגוע בבעלי חיים בשם הדת שלו, כשם שהוא לא היה רוצה שיפגעו בו בשם אמונה אחרת.
קריאה נוספת: יהדות וצמחונות
הספר "יהדות וצמחונות" מאת פרופ' ריצ'ארד שווארץ.

שאלה: מאיפה יהיה מספיק אוכל צמחי להאכיל את כל בני-האדם?
תשובה: חוק ביולוגי פשוט ומוכר מביא לכך שאכילת מוצרים מן החי בזבזנית יותר במשאבים ומזהמת יותר מאשר תזונה צמחית. למעשה, אם נאכל ישירות את הצמחים שאנו מגדלים עבור בעלי החיים (שרובו מזון שבני אדם יכולים לאכול, כמו סויה ותירס), יהיה לנו בפועל הרבה יותר אוכל בכמה מאות אחוזים.
מאמר מורחב בנושא: טבעונות, אקולוגיה ובעיית הרעב בעולם.

טענה: מה זה משנה אם אני אהיה פעיל, אי אפשר להפסיק את הסבל של בעלי-חיים
תשובה: אמנם כיום אנחנו לא יכולים להציל את כולם, אך כל פעיל במאבק לזכויות בעלי חיים מציל עשרות אלפי בעלי חיים. אדם ששוכנע לעבור לתזונה צמחית, מהווה צמצום השעבוד והמוות הכולל בכמה אלפי בעלי חיים.
ניתן להסתכל על האנלוגיה הבאה: גם המשטרה נלחמת נגד הפשע במדינה, למרות שאין סיכוי שהיא תמגר לגמרי את הפשע. מאידך, בהעדר מאבק כנגדו יהיה עוד יותר פשע.
כך גם אנחנו, אולי לא נצליח להציל את כולם, אבל הפעילות שלנו מונעת רצח של המוני בעלי-חיים, וצעד צעד, נגיע לסוף השעבוד.

טענה: פרה נותנת חלב באופן טבעי. אם לא נחלוב אותה יכאב לה וזה עלול אפילו להרוג אותה
תשובה: פרה, ככל יונק אחר, נותנת חלב לאחר ההריון בשביל העגל שלה. בתנאים רגילים, הייתה הפרה מיצרת חלב - והעגל היה יונק, כמו אצל כל יונק אחר. הרי בלתי מתקבל על הדעת, שעד ביות הפרה, היו פרות מסתובבות אומללות וסובלות - כי לא היה מי שיחלוב אותן! הסיבה שייצור החלב רב כל כך בימינו היא שבני אדם, באמצעות הכלאה בררנית, יצרו מין של פרה שמייצרת כמויות חלב אדירות שכאלו (על חשבון בריאותן). בצד כך, מופרד העגל מאימו זמן קצר לאחר ההמלטה, כך שאין הוא יונק ממנה. יש משהו מאוד ציני בלהציג חליבה כאינטרס של הפרה, לאחר שעיוותנו את הגנים שלה, ולקחנו ממנה את העגל.

טענה: אבל ככה זה תמיד היה לאורך ההיסטוריה, תמיד אכלו בשר
תשובה: עצם זה שמציאות מסויימת התקיימה מאז ומעולם לא הופכת אותה לצודקת.
יש הרבה מאד דברים שהיו קיימים הרבה מאד זמן והפסקנו לעשות אותם כחברה, או שאנו נאבקים כנגדם, מהסיבה הפשוטה שהמעשים הללו לא מוסריים. גניבה, רצח, אונס, שוביניזם וגזענות קיימים גם הם לאורך כל ההיסטוריה. עם זאת, מסיבות טובות, אנחנו רואים בהם בלתי מקובלים ונאבקים בהם, משום שהם מהוים אלימות כלפי חפים מפשע ואפליה. אולי בעצם, עצם קיומו של עוול במשך הרבה זמן רק הופך את המעשה - לחמור יותר..!

טענה: אם לא נרבה ונאכל אותם הם לא ישרדו בטבע ויכחדו
תשובה: מהטיעון נשמע כאילו הטוען אוכל בשר כדי לעזור לבעלי החיים. טיעון דומה יכול להטען על ידי אדם שמוליד ילדים, מתעלל בהם, ומצדיק את מעשיו בכך ש"אלמלא הוליד אותם כדי לספק את צרכיו לא היו חיים מלכתחילה". דאגה אמיתית למישהו משתקפת בדאגה קודם כל לצרכיו שלו: במקרה זה - דאגה נטולת אינטרסים ופניות לבעלי חיים.
הצורך הראשון במעלה עבור הפרה בתעשיית החלב או הבשר הוא קיום צרכיה שלה וחווית חיים נטולי סבל. הצדקת הפגיעה בה בשם אינטרס אמורפי של הפרה ל"המשכיות המין" מתעלם מעובדה פשוטה זו. היא לא "רוצה" שיולידו אותה, שיתעללו בה כל חייה ,שירביעו אותה בכפייה ושצאצאיה יעברו את הגיהנום שהיא עוברת. אף אחד לא היה רוצה לעבור זאת.
אין בין משק החי ובין "תוכניות השבה לטבע" (המנסות להגן על מינים בסכנת הכחדה) דבר במשותף. זה הראשון משרת את האינטרס של הכולא ומתעלם מעצם טיבו של הכלוא כיצור חש. זה השני שם את הדאגה לבעל החיים בראש סדר העדיפויות. למעשה, זה לא פחות מאשר דבר והיפוכו.

שאלה: תרנגולות גם כך מטילות ביצים, מה רע בזה שניקח אותן לעצמנו?
תשובה: תרנגולת בטבע מטילה כ-12-20 ביצים בשנה. לאחר המניפולציה הגנטית ("השבחה") שבוצעה על ידי בני האדם, נוצרו התרנגולות של התעשייה כיום, המייצרות עד כ-300 ביצים בשנה. דבר זה לבדו גורם לסבל נוראי לתרנגולת. תרנגולות מעוותות גנטית אלו סובלות מעצם קיומן מנכויות ומחלות אופייניות, שכן גופן עוות כדי לייצר ולייצר, מעבר לגבול היכולת.
מעבר לכך, מחקרים מראים שלתרנגולת קשר ריגשי חזק לביצה ועצם לקיחת הביצה (ששייכת לה) גורמת לה מצוקה נפשית.
קריאה נוספת: על תעשיית הביצים.

שאלה: אז במה יעבדו הפועלים מתעשיית הבשר?
תשובה: מכל דרכי הפרנסה העומדות לרשות אדם, עליו לבחור בכאלו שאינן פוגעניות, וזו זכותה וחובתה של החברה הנאורה, בצד הגנה על חופשו של הפרט - גם להציב לו גבולות כך שהחופש שלו לא יכלול פגיעה ושיעבוד של אחרים. "חופש העיסוק" הינו ערך, אך הוא מוגבל לעיסוקים שאינם שוללים ערכים נעלים יותר, כמו ערכי החיים והחופש עצמם.
אנשים בעבר הרוויחו כסף על גבם של שחורי העור, בחטיפתם מאפריקה, העברתם לאמריקה (וגם לאירופה) ומכירתם לעבדות. האם היה מקובל בעינינו הטיעון, שיש להמשיך את תעשיית העבדות כדי שסוחרי העבדים לא יאבדו את פרנסתם? טיעונים דומים לא יתקבלו על ידינו גם כיום, אם יבואו מצד סוחרים עכשוויים בבני אדם.
דבר אחד בטוח: בני אדם ימשיכו להצטרך לאכול, כך שהחרמת תעשיות משק החי לא שוללת את קיום החקלאות עצמה. כל שהיא דורשת הוא החלפת תוצרת הכרוכה בניצול, פגיעה ושיעבוד של בעלי חיים בתוצרת צמחית, מוסרית.

שאלה: החיים של הפרות לא כל-כך רעים, מאכילים אותן ודואגים להן, אז מה רע בזה?
תשובה: הטענה כאילו חייהם של בעלי החיים טובים, מנוגדת- פשוטו כמשמעו - למציאות.
עדות על פגיעה קשה בבעלי חיים אינה מקרה פרטי, אלא הכלל, ונובעת מעצם טיבה של התעשיה: הסיבה להמצאותם של בעלי החיים האלה במשקים היא כדי להפיק מהם תועלת. הם "משאב", הם "גידול", הם "מכונת הייצור". כמו מכונה במפעל, רמת התחזוקה של בעלי החיים במשקים נקבעת על ידי האינטרס הכלכלי, ולא מתוך דאגה לשלומם. מקום להסתובב בו, מימוש צרכים חברתיים, שלמות גופנית, מזון ראוי וכדומה - עולים כולם כסף. אם אספקת צרכיהם הבסיסיים הללו עולה יותר מההפסד הכלכלי שייגרם אם לא יסופקו - צרכיהם אלה אכן יימנעו מהם. כך, בכל מקום בתעשייה - גם במקום הכי "הומאני": הורגים את בעלי החיים הללו בגיל צעיר, כאשר תפוקת הייצור יורדת עקב חיים של שחיקה ואין הם עוד "מספיק כלכליים"; גופם מעוות בשיטות שונות כדי להגביר את היצור - הגם שלכך מחיר בריאותי כבד וסבל מתמשך מנכויות אופייניות; מחזיקים את בעלי החיים בתנאים שאינן הולמים את צרכיהם הטבעיים, בין אם בכליאה, בצפיפות, בגודל להקות שאינו טבעי ופוגע בסדר החברתי המאפיין אותם ועוד. תעשיית משק החי מתכחשת מעצם טיבה לכך שמדובר ביצורים חשים, ולא באמצעי להשגת מטרה. איננו מאחלים לאף אחד מכם להיות במקום בו נמצאים בעלי החיים, כחפץ, כאמצעי, כמוצר, כמכונה. אלה אינם "חיים טובים" לפי שום קנה מידה.

שאלה: איך אפשר לדעת אם חיות מרגישות כאב?
תשובה: היצור היחיד שכל אחד מאיתנו יכול לדעת בוודאות לגביו אם הוא מרגיש כאב הוא - הוא עצמו. לגבי כל היתר אנו למעשה עושים הערכה, ומניחים שהם מרגישים כאב, מתוך נקודות דמיון בינינו.
כשאני מרגיש כאב, מידע מנקודת הפגיעה עובר במערכת העצבים שלי למוח ולכן אני מרגיש כאב. כשאני מרגיש כאב אני מראה סימני מצוקה וחיוויי כאב (בכי, ניסיון לברוח וכו').
כאשר אנו רואים חיוויים דומים ממישהו אחר, נניח, מתוך הגיון גרידא, שהוא סובל מכאב גם כן. אם יש לו מוח ומערכת עצבים כשלנו - הרי שיסופק מכך גם הכרח מדעי שיש לו את היכולת לסבול מכאב.
לכן, אך סביר לא לנהוג באלימות כלפי השכן, החנווני, והגנן, בדיוק כפי שאך סביר שלא לנהוג באלימות כלפי כלבים, חתולים, פרות ודגים - בכולם נצפית תגובה אופיינית לכאב כאשר הם נפגעים, ולכולם יש מוח ועצבים.
ההנמקה האבולוציונית להימצאו של כאב, כמו גם המערכות הפיסיולוגיות הממלאות את הפונקציות שיוצרות את חוויית הכאב, משותפת לכל בעלי החיים. מכל בחינה מדעית שהיא, מתבקש שבעלי חיים חווים כאב כמו גם בני אדם.

שאלה: גם כשאני הולך אני דורך על נמלים, אז מה ההבדל בין זה לבין לאכול בשר?
תשובה: אף אחד לא מושלם, זה נכון. אך עקב כך שאנו לא מושלמים לא נותן לנו לגיטימציה לפגוע במקומות אחרים. אדם צריך לשאוף לצמצם את הפגיעה ולא להגדילה.
כדי לחדד את העניין נדמיין מצב בו אדם שולף אקדח ומתחיל לירות לכל עבר. האם נקבל קו הגנה מצידו ש"טוב, נו, אני גם קונה נעליים מסין שמנצלים שם ילדים, אני בכל מקרה גורם פגיעה, אז מה זה משנה?"
אי אפשר להצדיק פגיעה אחת שאנו עושים בשם פגיעה אחרת.
קשה להגיע למצב שאנו חיים בעולם של 100% ללא פגיעה, אבל אפשר להגיע קרוב לזה - תזונה צמחית היא בחירה מאוד פשוטה ומאוד אפקטיבית המביאה אדם קרוב למדיי למצב שבו הוא חי בלי לפגוע.

טענה: בעלי-חיים רגילים לתנאים שהם חיים בהם, אז אין להם צורך לחיות טוב יותר
תשובה: אחת הדרכים לבחון טענה באתיקה בין מינית היא לנסות לראות האם היא יכולה להיות מוכלת באופן סביר על בני אדם. האם יהיה זה לגיטימי מצד מישהו לגדל תינוק אנושי, ומגיל 0 לבעוט בו, להכות אותו בשוט, לכלוא אותו במקום קטן, להאכיל אותו באוכל מגעיל ולמנוע ממנו אהבה או צרכים בסיסיים? בוודאי שלא, ושום טענה אודות כך ש"זה בסדר, הוא רגיל לזה" לא תתקבל על הדעת.
אז למה לגיטימי להשתמש בטיעון זה כנגד בעלי חיים? אנחנו, כמו גם בעלי החיים, זקוקים לתנאי מחייה בסיסיים. בעלי החיים מגוונים בצרכים שלהם, אבל לכל בעל חיים יש צרכים כאלה, שמימושם גורם לו לתחושת סיפוק ואושר, ומניעתם ממנו גורמת לו לסבל.
פרה, לדוגמא, צריכה לחיות במרחב מחייה גדול, בתוך מערכת עדרית. כבת למשפחת היונקים, היא זקוקה שיניקו אותה בגיל הינקות שלה. כיצור חש ובעל רגשות שמחה, פחד, וכדומה, היא צריכה שלא ירביצו לה והיא צריכה שלא יהרגו אותה. זה לא הרבה לבקש, אבל זה משהו שאי אפשר בלעדיו.

טענה: אנחנו לא מתעללים בפרות בשביל הכיף ,אלא למטרה של אוכל
תשובה: כל פגיעה באחר נעשית לתכלית כלשהי של הפוגע, אך תכלית זו אינה מהווה אוטומטית הצדקה לפגיעה. למותר לציין שלמי שנפגע זה לא חשוב כלל מה היתה המוטיבציה לפגיעה בו.
אם ייטען בפניכם מישהו שהוא תומך בגידול בעלי חיים כדי לפשוט את פרוותם ולעשות ממנה בגדים, הרי תאמרו לו - בצדק - "מדוע שלא תלבש משהו אחר - משהו שאינו מערב התאכזרות ורצח של בעלי חיים?" בהנתן שתי ברירות, ראוי לבחור בזו שאינה מערבת פגיעה באחרים על פני זו שכן מערבת, תומכת, מממנת או גורמת - לפגיעה בהם, שכן היא הדבר הנכון לעשותו מבין השתיים.
אכילת בשר זו רק אחת מאופציות רבות לאכילה. אמנם חייבים לאכול, אבל לא חייבים לאכול בשר - בדיוק באותו אופן שחייבים ללבוש בגדים (לפחות כשקר!) אבל לא חייבים ללבוש פרווה.
התבוננות במחיר בו כרוכים מוצרים מן החי (מוצרי מזון או מוצרים אחרים) מבהירה מעל לכל ספק: אין מדתיות בין הפגיעה, ובין ה"צורך" שבשבילו היא מבוצעת. בשר זה רצח.

שאלה: אבל בעלי-החיים גם ככה מתים בסוף, אז מה זה משנה?
תשובה: כולם מתים בסוף, אך זה לא אומר שיש לנו זכות לבוא ולקצר למישהו את החיים.
גם כלבים, חתולים ובני אדם מתים בסוף, האם זה אומר שיש לנו זכות לבוא ולהרוג אותם "כי הם גם ככה ימותו בסופו של דבר"? אין לנו זכות לקחת את החיים של אחרים.

טענה: אבל העולם לא הוגן, גם אותי יכולים לנצל ולהרוג
תשובה: אנחנו לא כלואים בכלוב מהרגע שנולדנו עד ליום מותנו, לנו לא גודעים איברים, לנו לא מרביצים כדי לשדל אותנו לעלות למשאיות, אותנו לא מעוותים גנטית ולא חותכים לאף אחד מאיתנו את הגרון כשהוא תלוי במהופך מהאוויר. למעשה, בעלי החיים במשקים יהיו שמחים להחליף את החיים שלהם בשלנו. מה שנראה לנו כרגע קשה בחיים שלנו לא משתווה למה שעובר על בעלי החיים.
דווקא מי שחש שגם הוא בסכנה להיות נפגע ומנוצל - סביר לצפות שיזדהה ען קורבנות אחרים, ביניהם - עם בעלי החיים.
כשפוגעים בנו אנו אומרים שזה לא בסדר ורוצים שלא יפגעו בנו. אי אפשר מצד אחד לבוא ולפגוע בצורה קיצונית (לרצוח ולהתעלל בבעלי-חיים) בשביל אינטרס כה קטן (מאכלים שאנחנו רגילים אליהם, במקום ארוחה משביעה וטובה מן הצומח) ומצד שני לבוא בטענות כאשר מישהו בא ופוגע בנו.
כמו שכל אחד מאיתנו רוצה זכויות, והגנה מפני פגיעה - כך לא הוגן שנעשה את אותו הדבר לבעלי החיים.
מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך.

טענה: אם נהיה צמחונים בעלי-החיים יתרבו וימלאו את כל העולם
תשובה: בעלי החיים בתעשייה לא מתרבים באופן טיבעי, מרביעים אותם במיוחד בשביל זה, לפי כמות הצריכה של אוכלי הבשר. אם לא נאכל בשר פשוט לא ייצרו כל כך הרבה בעלי חיים.
אף אחד מאיתנו לא אוכל חמורים ובכל זאת חמורים לא השתלטו על העולם...

טענה: אם אני לא אוכל בשר עדיין יהרגו פרות
תשובה: ככל שצריכת הבשר תהיה גדולה יותר, כך יהרגו יותר בעלי חיים.
התעשייה מייצרת בהתאם לצריכה (ביקוש והיצע), כך שבעצם זה שאנו אוכלים בעל חיים אחד, גם אם את בעל החיים הזה לא "אנחנו הרגנו", הרי שהכסף שלנו נכנס לתעשייה, הכתיב ביקוש, ובשל כך התעשייה תהרוג את בעל החיים הבא. את השרשרת הזו צריך לעצור, ואת זה אפשר לעשות רק על ידי החרמת תעשיית המוות, והפסקת התמריץ שיש לה להמשיך בו.

טענה: אבל גם היטלר היה צמחוני...
תשובה: עדויות היסטוריות מצביעות על כך שהיטלר לא היה צמחוני. עם זאת, אנשים שטוענים את הטענה הזו, תוך רמיזה עבה לעיתים קרובות ש"אז אם אתה צמחוני - אתה כמו היטלר" - לא יהיו מוכנים להסתכל על עצמם כ"כמו היטלר" גם אם יוכח שהיטלר אכל בשר.
ברור שלא ניתן לטעון טענה כזו כנגד מי מהאנשים. היטלר גם נהג לנשום, ואין בכך כדי לרמוז שמי שנושם הוא "כמו היטלר".
ובכל זאת, מן הראוי לעמוד על כך שהאידאולוגיה הנאצית - לא זו בלבד שהיא אינה דומה לאידאולוגיה לזכויות בעלי חיים, אלא שהיא הפוכה לה לחלוטין:
היטלר קבע שיש היררכיה בעולם. הוא קבע שיש כאלה ששווים יותר ויש כאלה ששווים פחות. הוא אף הצדיק רצח של חפים מפשע בשם ההיררכיה הזאת.
האידאולוגיה לזכויות בעלי חיים עושה את ההיפך המוחלט: היא נוטלת את ההכרה בזכויות של אחרים צעד אחד נוסף, וקוראת להפסקה טוטאלית של חלוקת העולם ל"עליונים ונחותים". היא מתנגדת להיררכיות באשר הם ומתנגדת לרציחתם של החפים מפשע.