תזונה - מאמרים
בדיקות DNA מוכיחות שבני אדם מתוכנתים ביולוגית כאוכלי עמילן
באוקטובר 2007 פורסם בכתב העת Nature Genetics מאמר[2] , שקובע שברוק האנושי נמצאים יותר גנים שמייצרים אנזימים מעכלי עמילן (עמילזות) מאשר בכל שאר הפרימטים. מדובר בפי שלושה גנים בממוצע בבן אדם רגיל מאשר בפרימטים אחרים. התברר שבאוכלוסיות שאוכלות באופן מסורתי יותר עמילן ישנם יותר אנזימים המפרקים עמילן, למשל אצל יפנים היו יותר גנים כאלה מאשר אצל היקוטים הסיביריים. ממצא זה מחזק את הידוע על החשיבות הגדולה של ירקות עמילניים וגרעינים בתזונת האדם. עמילזות הם אנזימים המופרשים ע"י בלוטות הרוק והלבלב, שמפרקים עמילנים לסוכרים מלטוז ודקסטרין. גנים אלה אינם נמצאים כלל ברוק של חיות קרניבוריות כחתולים כי חיות אלה אינן אמורות לאכול ירקות עמילניים.
החוקרים החלו את מאמרם בהערה: "צריכת עמילן היא מרכיב חשוב בחברות החקלאיות ובקרב ציידים-לקטים באיזורים צחיחים". בהיסטוריה ה אנושית ידוע על רוב מוחלט של אוכלוסיות שחיו על דיאטות מבוססות עמילן. למשל המצרים הקדמונים שחיו על חיטה, האינקה שחיו על תפוחי אדמה, האצטקים והמאיה שחיו על תירס והיפנים שחיו על כוסמת ואח"כ על אורז. האוכלוסיות היחידות שהתבססו על ציד חיו בתנאים קיצוניים כמו האסקימואים ומעט קבוצות של בני אדם שחיו בתוך הג'ונגלים של דרום אמריקה ואפריקה.
החוקרים הסיקו שמאכלים עמילניים כפקעות היו חיוניים להתפתחות בני האנוש הראשונים, כי היו להם יתרונות משמעותיים. הקלוריות הזמינות בשפע נדרשו להרחבה האבולוציונית של המוח, והגלוקוז הוא המזון העיקרי והמועדף של המוח שצורך 20% מכלל צריכת הגלוקוז של הגוף (אצל "האדם המודרני"). יחד עם התחלת השימוש באש לבישול נהיו העמילנים המזון בהא הידיעה.
היכולת להשתמש בעמילנים נתנה לבני האנוש הראשונים את האפשרות להגר מאפריקה לשאר העולם. צמחים עמילניים היו נפוצים וקלים לאיסוף, כולל פקעות שנחפרו מתחת לאדמה. פקעות שימשו כמחסני אוכל תת-קרקעיים והיו זמינים גם בחורפים. לאחר שנאספו יכולים גרעינים ופקעות להיות מאוחסנים בטווח טמפרטורות רחב ולתקופות ארוכות, כך שתספקנה מזון לאורך כל עונות השנה. לפירות אין יתרונות כאלה, כי בפירות יש פחות קלוריות, הם נרקבים בקלות וזמינים רק עונתית, במיוחד בקווי רוחב גבוהים של הצפון והדרום. קופים שחיים מפירות מוגבלים לג'ונגלים הטרופיים.
התומכים בדיאטות מבוססות בשר טוענים שהכנסת הבשר לתזונה האנושית הייתה אחראית להתפתחות האבולוציונית של המוח האנושי. אחד מהחוקרים שכתבו את המאמר [על האנזימים] קובע שתיאוריה זו אינה אפשרית. נתנאל דומיני כתב: " אפילו כשבודקים את בני האדם הלקטים-ציידים בתקופתנו - בשר הוא רק חלק קטן מתזונתם. למרות שהם משתפים פעולה באמצעות דיבור ונעזרים ברשתות ובחצים מורעלים - עדיין קשה לצוד חיות לבשר. לא הגיוני לסבור שלפני 2-4 מיליון שנים אדם עם מוח קטן, חיה דו רגלית מגושמת, יכלה להשיג בשר ביעילות.
לפני שבדיקות DNA היו אפשריות הוכיחו תצפיות רבות שבני אדם הם מבחינה ביולוגית אוכלי צמחים: השיניים הן טוחנות, ללא ניבים מפותחים לקריעת בשר, המעיים ארוכות ומפותלות ומתאימים לעיכול מזון צמחי עם סיבים. מעיהם של אוכלי בשר קצרים בהרבה ופשוטים יחסית, כדי לאפשר עיכול מהיר והיפטרות מהבשר המעוכל.
הפרת הטבע הביולוגי של בני האדם גורמת לתחלואה של החברה המערבית: השמנה, סוכרת מבוגרים, וטרשת עורקים. חזרה לדיאטה שאליה מתוכנתים בני האדם מבחינה ביולוגית תפסיק תחלואה זו ותשפיע לטובה אף על המשבר הסביבתי.
- מאמר זה נכתב ע"י ג'ון מקדוגל, רופא אמריקני התומך בתזונה טבעונית מטעמים בריאותיים, ופורסם על ידו בעלון אינטרנט שהוא מוציא באוקטובר 2007. ניתן למצוא את הטקסט המקורי בכתובת http://www.drmcdougall.com/misc/2007nl/oct/fav5.htm
- Perry GH, Dominy NJ, Claw KG, Lee AS, et al. Diet and the evolution of human amylase gene copy number variation. Nat Genet. 2007 Oct;39(10):1256-60. Epub 2007 Sep 9.